גיל הפרישה בישראל (67 לגברים, ובין 62 ל-65 לנשים לפי מתווה ההעלאה) מביא עמו לא רק שינוי באורח החיים, אלא גם צורך בקבלת החלטות מיסויות קריטיות. אחת הפעולות המשמעותיות ביותר היא קיבוע זכויות (לפי סעיף 9א לפקודת מס הכנסה).
מהו קיבוע זכויות?
מדינת ישראל מעניקה לפורש "סל פטור" ממס על קצבאות המזכות ועל מענקי פרישה. בשנת 2025, תקרת הקצבה המזכה עומדת על סכום גבוה יחסית, והפטור המרבי הולך וגדל כחלק מרפורמה שהחלה ב-2012 (תיקון 190). נכון לשנת 2025, אחוז הפטור מסך תקרת הקצבה המזכה הגיע לשיאו – 67%.
למה זה קריטי?
ללא ביצוע קיבוע זכויות באופן אקטיבי מול פקיד השומה, הפורש עלול לשלם מס הכנסה מלא על הקצבה שלו, גם אם הוא זכאי לפטור. התהליך מאפשר לפורש לבחור איך לנצל את סל הפטור שלו:
-
פטור על הקצבה החודשית: הגדלת הנטו שנכנס לבנק מדי חודש.
-
היוון כספים: משיכת סכום חד-פעמי פטור ממס (בכפוף לקיומה של "קצבה מזערית").
-
פטור על מענקי פרישה: קיזוז מס על פיצויים שנתקבלו בעת סיום העבודה.
הטעות שנובעת מחוסר ידע
רבים טועים לחשוב שהפטור ניתן באופן אוטומטי. בפועל, יש להגיש טופס 161ד. מדובר בהחלטה בלתי חוזרת (למעט חלון זמן צר של 90 יום), ולכן תכנון לקוי עלול לעלות מאות אלפי שקלים לאורך תקופת הפרישה. יועץ פרישה מנתח את צרכי הנזילות של הלקוח מול הרצון לקצבה גבוהה וממקסם את הנטו.