הביטוח הסיעודי הוא ענף חדש בתעשיית הביטוח, גם בישראל, והתפתחותו היא פועל יוצא מגידול באוכלוסיית המבוגרים והארכת תוחלת החיים בחברה המערבית. על פי נתונים סטטיסטיים, אחד מכל שלושה קשישים מעל גיל 65 יזדקק, בשלב זה או אחר של חייו, לטיפול סיעודי, זמני או קבוע. מיהו מקרה סיעודי? מקובל למדוד זאת תוך התייחסות למצב האדם מול פעולות החיים היומיומיות שהוא נהג לעשות באופן עצמאי. הפעילות הנבחנות הן: יכולת תנועה/ הליכה ללא עזרת מכשירים (קביים, כיסא גלגלים או הליכון); יכולת כניסה ויציאה מהמיטה; יכולת להתלבש ולהתפשט; יכולת להתרחץ ולהתגלח; יכולת ללכת לשירותים ולשמור על היגיינה אישית; יכולת לקחת תרופות על פי הוראות שנתן הרופא; שליטה על הסוגרים. בנוסף, בלי קשר ליכולת הביצוע של הפעולות הפיזיות, מקובל לראות במחלת אלצהיימר ו/או תשישות נפשית גם כן כמצב סיעודי מזכה. ככל שהחולה הסיעודי מתקשה לבצע פעולות אלה בעצמו כך גדלה מידת היזקקותו לסיוע טיפולי צמוד.

שימו לב :

מ 11/2019 - הופסקה מכירת ביטוחי סיעודי כפוליסות פרטיות! אולם מי שמחזיק כבר בידו פוליסת סיעוד מבוטח ולא נפגע מהשינוי. וחובה עליו לשמור על הכיסוי שמחזיק בידו היות ולא ניתן לקנות כיסוי זה באותם תנאים טובים של פעם!

מדובר בעלויות כבדות העולות וגדלות ככל שצרכיו הרפואיים של אותו חולה מתרבים. המוסד לביטוח לאומי מסייע במימון כוח עזר לקשישים שהוכרו כמוגבלים בחלק או ברוב פעילויות עצמאיות יומיומיות שאינו יכול לבצען עוד. על פי חוק הסיעוד ,הביטוח הלאומי מתקצב עד 15 שעות שבועיות לכוח עזר לחולה הסיעודי בביתו ( גם אם הוא נמצא בבית חולים או בית החלמה לטיפול זמני) באמצעות מימון עובדים מעמותות סיעוד מוכרות. מי זכאי לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי?

מאחר והזדקנות, על כל המחלות הנילוות אליה, הינה כניסה למסלול חד-סיטרי שאין ממנו חזרה או הטבה רפואית, הצרכים - מן הסתם - הולכים וגדלים ובסוף הדרך מדובר כבר במצב סיעודי שבו נזקק הקשיש לעזרה או השגחה צמודים 24 שעות ביממה. כאן מדובר בעלויות כבדות ביותר, בין אם הטיפול הוא בבית (עובד/ת זרים) או במוסד סיעודי. שלא לדבר על הוצאות מתבקשות לרופא פרטי, אמבולנס במקרה שהקשיש לא הולך באופן עצמאי, ציוד לבית כגון כיסא גלגלים, תרופות, תרופות שאינן מצויות בסל התרופות, אוכל מיוחד,תחתונים חד-פעמיים ועוד ועוד.

 ההערכה היא שמדובר בעלויות שנעות בין 1,000 ל4,500- דולר לחודש. תלוי במצבו של החולה הסיעודי וברמת הטיפול שהוא מקבל בביתו או במוסד. חוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו נותן מענה לצרכים הללו. קופות החולים עצמן נותנות מענה חלקי בלבד באמצעות הביטוחים המשלימים הסטנדרטיים שהם משווקות. הביטוח הסיעודי בא לתת מענה בדיוק לצורך זה של עלויות כבדות קשות מנשוא למשפחה ולקשיש בעת הפיכתו ההדרגתית לסיעודי. בית חולים סיעודי הוא פתרון רצוי אך בשל מחסור כרוני במיטות ובעיקר חוסר מקורות כספיים בידי הקשיש הרי שהטיפול בו נעשה בבית, על כל הכרוך בכך - נפשית וכספית -בעיקר מצד כל בני המשפחה. רוב פוליסות הסיעוד נמכרות בארץ על ידי חברות הביטוח באמצעות סוכני הביטוח הן על בסיס של פיצוי. המשמעות היא שהמבוטח אינו חייב להוכיח את ההוצאה בפועל (שיפוי). חברות הביטוח מוכרות ביטוח סיעודי הן כפוליסות עצמאיות, הן כמשולבות עם ביטוח אובדן כושר עבודה והן כנספח לביטוחי חיים ,מנהלים וגם לביטוחי בריאות. בעבר היו תעריפי ביטוח סיעודי גבוהים (מאות שקלים ליחיד לחודש), עתה אחרי שנצבר נסיון אקטוארי והביטוחים נמכרים לקולקטיבים, הוזל התעריף עד כדי עשרות שקלים לחודש למשפחה.

והן מוצעות גם לצעירים בתעריפים מוזלים ביותר.

"האמור בפרסום/מודעה אינו מהווה ייעוץ כלשהו ו/או המלצה כלשהי והסוכן/הסוכנות/האתר אינם נושאים באחריות כלשהי לתוכן המודעה/הפרסום. כל המסתמך על המודעה או הפרסום עושה זאת על אחריותו האישית
בלבד ומתבקש להתקשר במישרין עם הגוף ששמו נקוב במודעה/פרסום לקבלת מידע מפורט ועדכני".

ביטוח סיעודי